פסק-דין בתיק ת"א 6581-01-11

בפניי תביעה כספית בסך 307,050 ש"ח, החזר הוצאות התובעים בגין הקמת מעגל תנועה בכביש הבנים בתחום שיפוטה של הנתבעת 2, וזאת כחלק מתנאי היתר הבניה להקמת תחנת דלק שניתן לתובעת 2.

בהתאם להסכמת הצדדים, ההכרעה בתיק הינה על יסוד סיכומים בכתב שהוגשו ומסמכים שצורפו, מבלי שנשמעו עדויות.

הרקע העובדתי:

1.         על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע 1 הוא בעלים של מגרש 10/3 במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 10 בגוש 13847, המצויים בתחום השיפוט של הנתבעת 3, המועצה המקומית ראש פינה (להלן - ראש פינה). כפי שיפורט להלן, המגרש מצוי בסמוך לתחום השיפוט של הנתבעת 2, היא המועצה המקומית חצור הגלילית (להלן - חצור הגלילית).

2.         התובע 1 התקשר עם דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, היא התובעת 2 (להלן - דלק), להשכרת המקרקעין האמורים, לצורך הקמת תחנת דלק וחנות נוחות.

3.         לצורך הקמת התחנה, יזמה דלק, בהסכמת התובע 1, שינוי לתוכנית מתאר מקומית, להקמת תחנת דלק ושירותי דרך, היא תוכנית מפורטת ג/9035 (להלן - התוכנית, נספח א' לכתב התביעה). מטרת התוכנית, על-פי האמור בסעיף 8 שבה, היא הסדרת דרך גישה למגרש ושינוי יעוד מקרקע חקלאית לשטח המיועד לתחנת תדלוק ושירותי דרך. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ופורסמה למתן תוקף ביום 23.11.2000.

4.         התוכנית כוללת הוראות שונות, ובכלל זה הוראות בדבר דרך גישה וחיבור התחנה לכביש. לעניין זה קובע סעיף 19(ג) לתקנון התוכנית, תחת הכותרת "חיבור לכביש",  כי: "חיבור התחנה יעשה עפ"י תכנית הסדרי תנועה שאושרה על-ידי מ.ע.צ ומשרד התחבורה הן לצומת עם דרך מס' 90 והן לחיבור לדרך חצור הגלילית". סעיף 19(ד) לתקנון התוכנית קובע כי " היתר תפעול לתחנת התדלוק ינתן רק לאחר ביצוע בפועל של הסדרי התנועה". סעיף 20(א) לתקנון התוכנית קובע, תחת הכותרת "נגישות לתחנת התדלוק", כי " הכניסה והיציאה ייעשו לפי תוכנית התנועה".

5.         לסיכומי הועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל (היא הנתבעת 1, להלן - הועדה המקומית), צורף העתק של נספח התחבורה המצורף לתוכנית. בנספח מצויין עיגול תנועה בנקודת החיבור בין הכביש הראשי לבין כביש הגישה לתחנת הדלק (נספח ג' לסיכומי הועדה המקומית). מסיכומי הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהמקרקעין בהם מצויין עיגול התנועה, מצויים בתחום שיפוטה של חצור הגלילית.

6.         ביום 4.2.2004 נדונה בקשת התובעים למתן היתר בניה להקמת תחנת הדלק. הועדה המקומית החליטה לאשר את הבקשה בתנאים שונים, ובכלל זה התנאי של "סימון מערכת הדרכים המאושרת בהתאם לתכנית המאושרת והכללתה בבקשה, לרבות התחברות לדרך הבנים" (נספח ב' לכתב התביעה).

7.         ביום 9.3.2005 הוצא לדלק היתר בניה להקמת התחנה. בתנאי ההיתר נקבע, בין היתר, כי "תנאי למתן טופס 4, הפעלת התחנה ואכלוס המבנים, ביצוע הסדרי תנועה ותחבורה עפ"י תכנית הסדרי תנועה ותחבורה שאושרה ע"י משרד התחבורה במסגרת תכנית מפורטת מס' ג/9035 או אישור הסדרת צומת הכניסה והיציאה לתחנה על פי תכנית תנועה אחרת שתאושר ע"י משרד התחבורה". (נספח ד' לסיכומי הועדה המקומית).

8.         ממסמכים שצורפו לסיכומי חצור הגלילית, עולה, כי ביום 11.8.05 פנה מהנדס הועדה המקומית לדלק במכתב, בו הפנה את תשומת ליבה של דלק לסעיפים 19(ג) - (ד) לתקנון התוכנית, שצוטטו לעיל, תוך ציון כי תכנית הסדרי התנועה והתחבורה הנ"ל חלה בגבולות מגרש התחנה ומעבר לו עד לחיבור כיכר עם כביש חצור (נספח ח' לסיכומי חצור הגלילית). כן צורף סיכום פגישה שנערכה בוועדה המקומית ביום 11.9.05, בהשתתפות מהנדס הועדה, מהנדס המועצה המקומית ראש פינה, נציג מטעם דלק והתובע 1 (נספח ט' לסיכומי חצור הגלילית). לפי האמור בסיכום הפגישה, שבו והובהרו בה - בהמשך למכתב האמור של מהנדס הועדה - התנאים לתן טופס 4 בכל הקשור לביצוע בפועל של הסדרי התנועה בהתאם להיתר הבניה ולהתוכנית. לפי המצויין בסיכום, נציג דלק מסר בפגישה כי: " חברת דלק תכננה את כביש הגישה והכיכר (צומת הכניסה) בהתאם לתב"ע כמו כן הדרך והכיכר יבוצעו ע"י חברת דלק במסגרת ההיתר (נדרשת העתקת תשתית חברת חשמל ומת"ב באזור הכיכר)". במכתב מיום 11.10.2005 שב ופנה מהנדס הועדה לדלק בעניין התנאי של ביצוע הסדרי התנועה והתחבורה, בטרם מתן טופס 4 (נספח י' לסיכומי חצור הגלילית).

9.         ביום 13.2.2006 הוצא היתר בניה להקמת מעגל התנועה - הסדר התחברות לתחנת הדלק, בהתאם לתכנית הסדרי התנועה (נספח ו' לסיכומי הועדה המקומית). ההיתר ניתן למועצה המקומית חצור הגלילית, שהיא בעלת המקרקעין בהם הוקם מעגל התנועה.

10.        אין חולק כי מעגל התנועה תוכנן והוקם על-ידי התובעים, שלצורך כך התקשרו עם בעלי מקצוע ושילמו להם עבור עבודתם.

11.        יצויין כי אין זה ברור מהתביעה מתי הוקמה והופעלה תחנת הדלק. עם זאת, בסיכומי הועדה המקומית נטען כי התובעים פתחו את התחנה בטרם מתן אישור איכלוס, וכי הועדה נקטה בהליך משפטי נגדם עקב כך (לא צורפו מסמכים בעניין זה), במסגרתו צורפה חוות דעת תחבורתית מיום 6.11.2006, לפיה, ללא  הקמת מעגל תנועה כנדרש בהיתר ובתכנית, קיימת סכנה בטיחותית קבועה במקום וזאת בשל היעדר שדה ראיה מספיק למשתמשים בכביש הגישה לתחנה (נספח ה' לסיכומי הועדה המקומית).

12.        ביום 15.11.2010 פנו התובעים במכתב לנתבעים, ובו דרישה להשבת עלות עבודות התכנון והביצוע של מעגל התנועה. במכתב נטען, כי הנתבעים דרשו מהתובעים להקים על חשבונם את מעגל התנועה המצוי בתחום השיפוט של חצור הגלילית, וכי המדובר במטלה ציבורית שעל הנתבעות היה לממנה והתובעים נאלצו לשאת בה, ולפיכך הם זכאים להחזר עלותה.

13.        כחודש וחצי לאחר משלוח המכתב, הוגשה התביעה דנן.

תמצית טענות הצדדים:

14.        כאמור לעיל, התובעים דורשים השבת הוצאות שלטענתם הוציאו לתכנון ומימון הקמת מעגל התנועה. עילת התביעה, לפי העולה מכתב התביעה וסיכומי התובעים, היא עשיית עושר ולא במשפט. לטענת התובעים, מדובר בתשתית ציבורית שהוקמה בשטח ציבורי, שהאחריות להקמתה ולמימונה מוטלת כולה על הרשות הציבורית, ולא עליהם. לפי הנטען, התובעים שילמו היטל השבחה בהתאם לדרישת הועדה המקומית וכן אגרות והיטלי פיתוח, ולתדהמתם אף נדרשו לשלם עבור הקמת מעגל התנועה. לעניין זה נטען, כי הקמת מעגל התנועה נכפה עליהם, שכן הם עמדו בפני שוקת שבורה נוכח הסירוב למתן טופס 4 לתחנה והנזק הכלכלי שנגרם להם בשל אי-פתיחת התחנה. עוד נטען נגד עצם הדרישה להקמת מעגל תנועה, כתנאי למתן טופס 4 לתחנה, שכן לטענת התובעים דרישה כזו איננה קיימת בתוכנית, ואף לא היתה סמכות לועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בהקמת מעגל תנועה על-ידם התובעים במקרקעין שאינם בתחום התוכנית עצמה.

15.        הועדה המקומית טוענת כי יש לדחות את התביעה בהיעדר כל עילת תביעה נגדה. לטענת הועדה, החלטותיה הינן במישור התכנוני בלבד, אין היא עוסקת בשאלת הגורם המממן את העבודות והיא איננה מממנת בעצמה עבודות ציבוריות כלשהן. עוד טוענת הועדה, כי החלטותיה במקרה דנן התקבלו כדין ובהתאם לדרישות התכנית החלה על המקרקעין, וכי תקיפת ההחלטות האמורות אינה בסמכותו של בית משפט זה ואין לאפשר תקיפתן העקיפה במסגרת התביעה דנן. ככל שלתובעים היו טענות נגד התנאים למתן היתר בניה לתחנה או הדרישות לצורך מתן טופס 4, היה עליהם לתקוף החלטות אלה בפני הערכאה המוסמכת מבעוד מועד, דבר אותו לא עשו. עוד טוענת הועדה טענות בדבר שיהוי ואי-מיצוי הליכים.